שיטות בניה מתקדמות – כל השיטות המובילות בעולם לבניית בתים ומשרדים

בנייה היא מונח רחב המתייחס לתהליך של הרכבה, התקנה ותחזוקה של מבנים ומבנים אחרים.

המילה בנייה יכולה להתייחס גם לתהליך של יצירת תוכנית או עיצוב לאובייקט.

הבנייה היא אחת מהתעשיות הגדולות בעולם והיא אחראית על עד 25% מכלל תפוקת הייצור.

ההיסטוריה של הבנייה מתחילה באדם הפרימיטיבי שהשתמש בכלים בסיסיים כמו מקלות ואבנים לבניית מקלטים זמניים.

מקלטים אלה יוצרו בדרך כלל מחומרים טבעיים המצויים בסביבתם, כמו בוץ, עלים או עורות של בעלי חיים.

ככל שחלף הזמן, אנשים הפכו מיומנים יותר בשימוש בכלים ולמדו כיצד להשתמש בחומרים מתוחכמים יותר כמו עץ או אבן.

הם גם החלו להשתמש במכונות פשוטות כמו מנופים וגלגלות מה שהקל עליהם להזיז חפצים כבדים מבלי לשבור את גבם בתהליך.

במאמר זה נסקור כמה שיטות בנייה מתקדמות שנמצאות כיום בשימוש ברחבי העולם כיום כולל:

לעוד מאמרים באתר:

"<yoastmark

 

הקדמה – מצפה לטכנולוגיית הבנייה של העשור הבא

שיטות הבנייה התפתחו עם השנים. שיטת הבנייה הראשונה הייתה שימוש בעץ ובאבן לבניית בתים.

לאחר מכן נעשה שימוש בלבנים, טיט ומלט כדי ליצור מבנים מוצקים יותר. כיום, שיטות הבנייה מתקדמות ויעילות הרבה יותר מאי פעם.

בחלק זה, נחקור כמה משיטות הבנייה המתקדמות הפופולריות ביותר שנמצאות בשימוש כיום

על מנת לבנות בתים ומשרדים ברחבי העולם.

  1. טכנולוגיית הבנייה משתנה במהירות עם חידושים חדשים בחומרים וטכניקות המתרחשים על בסיס קבוע.
  2. שלושת סוגי הבנייה העיקריים הם בטון, מסגרת פלדה ושלדת עץ.
  3. בטון הוא אחד מסוגי חומרי הבנייה הפופולריים ביותר מכיוון שהוא מציע יתרונות גדולים לבונים –
    קל לעבוד איתו ומציע עמידות שלא ניתן להשתוות לשום חומר אחר מבחינת עלות-תועלת או ידידותיות לסביבה.

שיטות בניה מתקדמות

שיטות הבניה מסווגות בדרך כלל לשתי קטגוריות עיקריות: מסורתית ומודרנית.

השיטות השונות לבנייה מסורתית היו בשימוש מסורתי בעבר, אך הן הוחלפו בשיטות בנייה מודרניות.

שיטות בנייה מסורתיות כוללות שימוש בחומרים כמו לבנים, אבנים ועץ לבניית בתים ומשרדים.

שיטות בנייה מודרניות כוללות שימוש בחומרים כמו פלדה, אלומיניום וזכוכית לבניית בתים ומשרדים.

בניית בית או משרד היא תהליך מורכב. ישנן שיטות רבות ושונות שניתן להשתמש בהן לבניית מבנים אלו.

הראשון הוא צורת הבנייה הבסיסית והעתיקה ביותר, שהיא בנייה בעץ.

שיטה זו הייתה בשימוש במשך מאות שנים וישנן דרכים רבות ושונות להשתמש בעץ לבניית בתים ומשרדים.

שיטת הבנייה הבאה היא שימוש בלבנים וטיט, שהוא גם ישן מאוד אבל עדיין בשימוש נרחב היום,

כי זו דרך זולה לבנות מבנים. בנייה מסוג זה מחייבת להניח את הלבנים או האבנים בתבנית מסוימת

על מנת שלא יפלו מטה כאשר הטיט מתייבש.

צורת הבנייה השלישית היא שימוש בבטון, שהומצא בשנות ה-1800 על ידי ג'וזף מונייה שחיפש דרך להיפטר מכל סתני האבן בצרפת

כי הם היו יקרים באותה תקופה. הבטון הפך לפופולרי בגלל שהוא קל לשימוש ועמיד מאוד, אבל לוקח לו הרבה זמן להתייבש לפני שאתה

יתרונות השימוש בטכניקות מתקדמות לבניית בתים ומשרדים

בניה מתקדמת היא אחת התעשיות החשובות בעולם. זוהי גם תעשייה צומחת, כאשר מדי פעם עולות שיטות חדשות לבנייה.

מדי פעם אנו שומעים על איזו טכניקה חדשה שעשויה להיות טובה יותר מהדרך המקובלת של בניית בתים ומשרדים.

מטרת החלק הזה היא לחקור את כל הטכניקות החדשות הללו ולהשוות אותן עם המקבילות המקובלות שלהן.

כמו כן, נבדוק מה הופך את הטכניקות הללו ליעילות כל כך

וכיצד הן יכולות לעזור לנו לבנות את הבתים והמשרדים שלנו מהר יותר, זול יותר, טוב יותר וירוק יותר.

  1. היתרונות של שימוש בטכניקות מתקדמות לבניית בתים ומשרדים:
  2. הסוגים השונים של שיטות בנייה מתקדמות:
  3. מה היתרונות?
  4. איך הם עובדים?

בתים צפים למניעת הצפה

הרעיון של בניית בתים על המים אינו חדש.

הרומאים הקדמונים בנו וילות צפות באגם נמי והיפנים בנו בתים צפים בנאגנו כדי לברוח מהקור.

אבל עכשיו, הודות לטכנולוגיה המודרנית, הרעיון הזה הופך יותר ויותר פופולרי.

בתים צפים הם דרך מצוינת להגן מפני הצפות מכיוון שהם מוגבהים מעל פני הקרקע וניתנים להזזה במקרה חירום.

בתים צפים הם דרך בטוחה ובת קיימא לבנות בתים באזורים מועדים לשיטפונות.

הבית הצף הראשון תוכנן בהולנד ב-2006, ומאז, מדינות רבות אחרות הלכו בעקבותיו.

הולנד היא אחת המדינות המועדות ביותר לשיטפונות בעולם, עם יותר ממיליון אנשים החיים מתחת לפני הים.

כדי להגן עליהם מפני הצפה, אדריכלים הולנדים המציאו פתרון חדשני: בתים צפים.

בתים אלו בנויים על במות אטומות למים העולות מעל פני המים בעת שיטפונות.

זה מאפשר לאנשים לחיות בבטחה ובנוחות גם במהלך סערות קשות.

ישנם יתרונות רבים בבניית בית על מים: הוא בטוח מכל סוג של אסון טבע;

זה לא צריך שום יסודות יקרים או מבני תמיכה; זה לא דורש חשמל או גז;

וניתן לבנות אותו בכל מקום שיש מספיק מקום למזח או לרציף.

שיטות בניה מתקדמות – אדריכלות חרקים או ארכי-חיפושיות

ארכיטקטורת חרקים או קשת חיפושית היא שיטת בנייה בת קיימא, בעלות נמוכה ובעלת ביצועים גבוהים שצוברת פופולריות.

אדריכלים עוסקים בתכנון מבני חרקים כבר שנים.

הרעיון הוא שניתן לבנות את המבנים הללו במהירות ובזול מכיוון שהם אינם תלויים במכונות כבדות או בכוח אדם מיומן.

השימוש בחומרים טבעיים גם מוזיל בעלויות הבנייה, וכך גם השימוש בחרקים ליצירת טיט ללבנים.

חרקים וחיפושיות בנו בתים ומבנים הרבה לפני שבני האדם התחילו לעשות זאת.

הם משתמשים בחומרים הטבעיים שלהם כמו בוץ, חימר, חול, משי או שרף כדי לבנות מקלטים.

זן חיפושית אחד במיוחד הוא חיפושית הקשת.

חיפושיות אלה משתמשות בלסת התחתונה שלהן כדי ליצור מבנה דמוי צינור עם גג עשוי חול.

תהליך זה מושלם על ידי הוספת שכבות חומר זו על גבי זו עד שהחיפושית יוצרת את ביתה הרצוי.

מבנים גיאותרמיים – בתים שפועלים כמו מערכת ההגנה הטבעית של כדור הארץ נגד תנאי מזג אוויר קיצוניים

מבנים גיאותרמיים הם בתים הפועלים כמו מערכת ההגנה הטבעית. הם בנויים עם סט של מסה תרמית ויש להם מחליף חום.

מחליף החום הוא מה שמציל את הבניין מהתחממות יתר.

הרעיון המרכזי מאחורי בנייה גיאותרמית הוא לעשות שימוש בטמפרטורה הטבעית של כדור הארץ,

שהיא קבועה בסביבות 15 מעלות צלזיוס, כדי לווסת את הטמפרטורה הפנימית.

מבנים גיאותרמיים משתמשים לרוב במיכל מים תת קרקעי כמקור חימום בחורף וקירור בקיץ.

מבנים גיאותרמיים הם שיטת בנייה מתקדמת שעדיין בחיתוליה. בתים אלו מתפקדים כמו מערכת ההגנה הטבעית.

הם בני קיימא, ידידותיים לסביבה, ויש להם השפעה נמוכה על הסביבה.

הרעיון של מבנים גיאותרמיים הוצג לראשונה בשנות ה-70 על ידי האדריכל ג'יימס רוסנט.

בספרו, "אפקט החממה", הוא תיאר את חזונו לסוג חדש של בית שיוכל לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצוניים ולהיות בר קיימא בו זמנית.

בתים אלו משתמשים במשאבת חום מקורית ליצירת חום וקרירות על ידי שימוש בטמפרטורת כדור הארץ כמקור אנרגיה.

הקרקע בדרך כלל חמה ב-10-15 מעלות צלזיוס מטמפרטורת האוויר,

מה שאומר שהיא יכולה לספק מספיק חום לחימום במהלך חודשי החורף או קרירות במהלך חודשי הקיץ

מבלי להשתמש במקורות אנרגיה נוספים כמו חשמל או גז.

נגישות